שממה

מדי פעם צץ לו 'אני' מאוכזב,
אך לרוב, הוא נגוז אל תוך האין סוף,
מבלי שהצליח למצוא לו תומכים.

הבצורת, כך הוא מכנה את המצב,
שלחה את שורשיה לכל כיוון.
נאחזת היטב ומתחפרת.
צדה, את אחיו ומעבירה אותם לצידה.

שממה…

מדי פעם צץ לו 'אני' מאוכזב,
ועדיין ניתן למצוא בו תקווה קטנה.
היתכן, שגם זה שלב הכרחי?
היתכן, שכלל לא מדובר בבצורת?
היתכן, שלא מדובר בסוף…?

כך הוא שואל,
אך, השממה לא מספקת תשובות.
לפני שהוא קמל ונעלם,
הוא מספיק להודות לשממה…

שאלות טובות

שאלות טובות נועדו להיות שעונים מעוררים.
עלינו ללמוד להתייחס לשאלות אלה בצורה נכונה: אין טעם להיאחז בשאלות אלה ולחפש תשובות. אם השאלה סיפקה את הזעזוע, עלינו לעזוב את השאלה ולנסות להמשיך להיות ברגע…
אנשים רבים איבדו כל קשר לעבודה כיוון שהם פגשו בשאלות טובות ולא מצאו עליהן תשובות טובות!
הם כל כך הזדהו עם אותן שאלות, שכל השאר נשכח. כיוון שלא מצאו תשובה מתאימה, הם היו חייבים להשקיע את כל האנרגיה בתשובות דמיוניות, או ברחמים על עצמם על כך שאין להם תשובה, או בהתפלספות על כך שאף אחד לא רואה את הסתירה חוץ מהם, או בחיפוש מטרף אחר תשובות…
עבודה נכונה והתבוננות נכונה תמיד יולידו שאלות טובות, אך העיקר הוא הרגע ולא התשובות!

קורה לפעמים

קורה לפעמים ואני מבין עד כמה איני נמצא!
ואני חש ומרגיש את המחיצה ביני ובין העולם.

באותם מקרים נדירים, ברור לי שהכל הוא חלום.
אך, אין בידי להיאחז בהבנה זו, היא יותר מידי לא מוחשית.
חומקת היא ממני, ברגע שמנסה אני להתרכז בה, לאחוז בה.

עושה אני הכל, כדי לא להתעורר מאותו חלום, אשר נמשך כל חיי.
אף כי רב הזמן הוא סיוט, מעדיף אני להמשיך בסיוט זה, על פני ערות.
הערות נתפסת בעיני כמוות, מוות לאותו סיוט/חלום, אשר הם חיי.

באותם רגעים פורצת לרגע התשוקה להתעורר.
אך הרגע עובר, ובמקומו מופיעים הרחמים העצמיים.

כמה מילים על סבל

רוב סבלנו הוא סבל דמיוני!
סבל זה נוצר מתוך הזדהות ודמיון שלנו.
כל חיכוך יכול לגרום סבל למכונה.
הסבל יכול להיות אינסטינקטיבי, תנועתי, רגשי או שכלי.
אך, המכונה לא יכולה ולא רוצה להתמודד עם הסבל,
אנו אף לא יודעים שדרך הסבל או בעזרתו יכולים אנו להתעורר.
לכן כל מה שמעניין את המכונה הוא הבריחה מהסבל.
כיוון שאין המכונה יודעת כיצד לברוח מהסבל, הדבר היחיד שנוטר לעשות הוא לחצוץ את הסבל.
החציצות הן רבות ומגוונות; אחת הדרכים שבעזרתה אנו חוצצים את הסבל, היא רגשות שליליים.
ביטוי רגשות שלילים = חציצת סבל, ברגע שנצליח לא לבטא רגש שלילי, נוכל לראות או להיות מודעים לסבל שלנו.
כך נהיה מסוגלים לראות האם מדובר על סבל דמיוני או סבל אמתי.
הדבר הקשה ביותר, הוא לוותר או להיפרד או להקריב את הסבל הדמיוני שלנו, דרך הסבל, האישיות המזייפת מרגישה הכי אמתית.
ההיגיון שלה: אני סובלת לכן אני קיימת ואמתית.

ראיה של האדם את עצמו, ראיה של כל הסתירות, כל השקרים, כל הדמיון וחוסר אחדות.
ראיה מסוג זה יכולה לגרום לסבל אמתי.
אך עלינו להיזהר לא להזדהות! האישיות המזויפת תנסה להכניס מיד לתוך ראיה זו – הזדהות, ניתוח דמיוני ולהפוך סבל זה לרחמים עצמיים, אשר יחצצו את הסבל האמתי.
גם מכה יכולה לגרום לסבל אמתי, או פגיעה רגשית, אך עלינו להיזהר ולא להזדהות.

הצעד הבא הוא התמרת סבל.

* האסון מעצב את האיש ומכריחו להכיר את עצמו‮;‬
הסבל מכפיל בנשמה שאיפות וכחות‮.‬
סבלו של אדם מלמדו לחלוק עם סיבלות זולתו‮,‬
חסרונותיו של אדם מניבים ענוה והבנה‮.‬

אורח על כדור אפל‮ / ‬י.ו‮. ‬גיתה

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )