ערות מוות ולידה

"אפשר לאדם להיוולד, אך על מנת להיוולד עליו תחילה למות, ועל מנת למות עליו תחילה להתעורר."
היוולדות‮ – ‬תחילה של צמיחה חדשה של המהות‮, ‬תחילת עיצובה של ה'יחידה‮', ‬לתחילת הופעתו של‮ '‬אני‮' ‬אחד בלתי ניתן לחלוקה‮.‬
אך על מנת שיוכל להגיע לידי כך‮, ‬או לפחות שיתחיל להגיע לידי כך‮, ‬חייב אדם למות‮, ‬כלומר‮, ‬עליו לשחרר את עצמו מאלף דבקויות והזדהויות פעוטות המחזיקות אותו במצב שבו הוא נתון‮.‬
הוא דבק בכל דבר שבחייו‮, ‬דבק בדימיונו‮, ‬דבק באיוולתו‮, ‬דבק אפילו ביסוריו‮; ‬יתכן שהוא דבק ביסוריו יותר מבכל דבר אחר‮.‬
עליו להשתחרר מדבקות זו‮. ‬הדבקות בדברים‮, ‬ההזדהות עם דברים‮, ‬מפרנסות בתוכו של אדם אלפי‮ '‬אני‮' ‬חסרי תועלת‮.‬
על ה'אני‮' ‬האלה למות על מנת שיהיה בידי האני הגדול להיוולד‮.‬
אך כיצד אפשר להביא למותם‮? ‬אין הם רוצים למות‮. ‬בנקודה זו באה לעזרה אפשרות ההתעוררות‮.‬
להתעורר פירושו לגבי אדם להיווכח באפסות עצמו‮, ‬כלומר‮, ‬להיווכח במכניות השלימה והמוחלטת שלו ובחוסר האונים השלם והמוחלט שלו‮.‬
ולא די להיווכח בכך באופן פילוסופי‮, ‬במילים‮. ‬יש להיווכח בכך בעובדות ברורות‮, ‬פשוטות ומוחשיות‮, ‬בעובדות הנוגעות לו עצמו‮.‬
כשמתחיל אדם לדעת מעט את עצמו‮, ‬הוא רואה בתוכו דברים רבים החייבים להחרידו‮. ‬כל עוד אין האדם נחרד מעצמו‮, ‬אין הוא יודע דבר על עצמו‮.‬
אדם רואה בעצמו דבר שמחריד אותו‮. ‬הוא מחליט לסלקו‮, ‬להפסיקו‮, ‬לשים לו קץ‮. ‬אך יהיו המאמצים שיעשה רבים כאשר יהיו‮, ‬הוא יבין שאין ביכולתו לעשות זאת‮, ‬שהכל נותר כפי שהיה‮. ‬כאן הוא רואה את חוסר כוחו‮, ‬את חוסר האונים שלו ואת אפסותו‮. ‬זאת ועוד‮: ‬כשמתחיל אדם לדעת את עצמו‮, ‬רואה הוא כי אין לו שום דבר משלו‮, ‬כלומר‮, ‬כל מה שראה כשלו‮, ‬השתקפותיו‮, ‬מחשבותיו‮, ‬אמונותיו‮, ‬טעמיו‮, ‬הרגליו‮, ‬אפילו חסרונותיו ומידותיו הרעות‮, ‬כל אלה אינם שלו‮, ‬אלה נוצרו על ידי חיקוי או הושאלו ממקום כלשהו כפי שהם‮. ‬בהרגישו‮ (‬בהבינו‮) ‬זאת עשוי אדם להרגיש באפסותו‮. ‬ובהרגישו באפסותו‮, ‬הוא ייראה לעצמו כפי שהוא באמת‮, ‬לא לשניה אחת‮, ‬לא לרגע‮, ‬אלא בתמידות‮, ‬בלי לשכוח זאת אף פעם‮.‬
התודעה התמידית הזאת של אפסותו ושל חוסר-האונים שלו תתן בסופו של דבר לאדם את האומץ‮ '‬למות‮', ‬כלומר‮, ‬למות לא סתם באופן שכלי או תיאורטי‮, ‬אלא למות בפועל‮, ‬ולוותר באופן ממשי ולעולם על כל אותם הצדדים של עצמו שהם בלתי נחוצים לצמיחתו הפנימית או המעכבים אותה‮.‬
צדדים אלה הם בראש וראשונה ה'אני המדומה‮' ‬שלו‮ (‬האישיות המזוייפת‮), ‬וכן כל מושגיו הדמיוניים לגבי ה'יחידה‮' ‬שלו‮, ‬ה'רצון‮' ‬שלו‮, ‬ה'תודעה‮'‬‮ ‬שלו‮, ‬ה'כושר לעשות‮', ‬כוחותיו‮, ‬יוזמתו‮, ‬ההחלטות שלו‮, ‬וכיו"ב‮.‬

דבריו של גורדייף חיפוש אחר המופלא
פ.ד‮. ‬אוספנסקי

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )