התבוננויות קצרות

למה ההתבוננויות שלנו על עצמנו כה קצרות ונדירות?
כדי לקבל תשובה על שאלה זו, עלינו להבין כיצד העולם הפנימי שלנו מתפקד.
כיוון שמדובר בעולם ומלואו, עדיף בהתחלה לבודד ולהתמקד במערכות ספציפיות. לקרוא עוד…

התבוננות ודמיון

אנו מגינים על העולם הדמיוני שלנו בעוז.
בכל פעם שנשקפת סכנה העלולה לערער קצת על אותו עולם דמיוני,
אנו מתגייסים להגן עליו ולחזק אותו.

אותו עולם דמיוני הנוצר בעזרת ובעקבות עיוורון ובורות ונתמך ע"י הסביבה בא אנו חיים
מורכב מדעות, הבנות ועקרונות שגויים, היכולים להתקיים רק בסביבה שיקרית והזויה.

 אמת או ספק, תמיד מעיימים על אותו עולם דמיוני…

לכל אדם ישנה מידה מסויימת של אנרגיה המספיקה להתבוננות קצרה.
אותה התבוננות נוצרת מידי פעם ללא כל מאמץ מצידו. ניתן לומר, שהמקרה הוא זה האחראי להתבוננות זו.
לרוב, ניתן להשוות התבוננות זו להתבוננות של ילד על עולם מורכב ובלתי מובן. לאחר התבוננות זו, נותר הילד מבולבל יותר, לפעמים אף חרד…
ברגע זה נכנסים לפעולה כמה מנגנונים משומנים היטב, שתפקידם להסתיר מעיני המתבונן את העובדה שהוא לא מבין ואף חרד ממה שראה, ובנוסף ליצור הסבר דמיוני המסביר לכאורה את מה שראה הילד.
בנוסף ישנם מנגנונים האחראים להסתיר גם מראות הסותרים את עולמנו הדמיוני, כלומר, סותרים את ההבנות, הדעות והעקרונות שלנו.

מנגנונים אלה, נוצרים וקיימים מסיבה אחת בלבד, לשמר את שנתינו ולעמעם את המכות והזעזועים שהחיים מספקים ללא הפסקה.
עם המנגנונים, קשה מאוד לצאת מאותו עולם דמיוני, אך בלעדיהם האדם חסוף למכות וזעזועים, ואם אינו יודע כיצד להתמודד עימם, במקרים מסויימים אלול להיפגע נפשית.
זו הסיבה שבעבודה רוחנית, יש לעבוד בשלבים ולקבל עזרה מקצועית מאדם מנוסה.

אם נחזור לאותה התבוננות, שהזכרתי לפני כן, אז חייב אני להוסיף, שלא רק המנגנונים מעמעמים את מה שאנו רואים, ומסלפים בהסברים דמיוניים את המראה הנגלה לנו, אלא שישנה בעיה גם בהתבוננות עצמה.
דומה הדבר לניסיון לפקוח את עניינו ולראות באמצע הלילה, כאשר מישהו או משהו העיר אותנו לפתע.
המראה שנקלוט יהיה מטושטש ולא ברור, ויש להניח שברוב המקרים מיד נירדם שוב, ולא נזכור כלל את העובדה שהתעוררנו או שראינו משהו.
כך בדיוק גם בהתבוננויות שלנו, לרוב מדובר ברגעים קצרים ולא ברצף זמן המספיק להבין ולראות הקשרים.
וכך כאשר רק פיסות קטנות של מידע נותרים בידינו, אנו משלימים ובונים סביבם הקשרים דמיוניים.

חיבוק

אם נתבונן על עצמנו בכל הזדמנות בחיי היום יום שלנו, נוכל ללמוד דברים יקרים מפז. ניקח לדוגמה חיבוק, פעולה פשוטה, שממבט ראשון נדמה שאין בה דבר הניתן להתבונן וללמוד. אך, לדעתי ניתן להבחין בעזרתה בדברים רבים וחשובים, היכולים להעיר את עינינו ולספר על עצמנו דברים שלא נוכל לגלות, גם אם נמדוט שנים.הדבר הראשון שנוכל להבחין בו הוא המרכז האינסטינקטיבי, אשר נזעק בכל פעם שמי שהוא חודר לתוך ה"אזור" האישי שלנו; כאשר מי שהוא מתקרב יותר מידי פיזית, חודר לפרטיות שלנו. הדבר מתפרש כפלישה, התקפה, והמרכז האינסטינקטיבי מיד מגיב בתחושות המרמזות על סכנה, חוסר ביטחון ובמיוחד חוסר נעימות.כבר בשלב זה ניתן ללמוד המון על המרכז האינסטינקטיבי, על אופן הפעולה שלו ועל השפה בה הוא משתמש – תחושות.כמובן שלא כל אחד יכול להבחין בכך, כיוון שאנו מומחים להסתיר מעצמנו, לשקר לעצמנו ולחצוץ, להתעלם למה שקורה לנו. יש צורך בהתבונות, אחרת כל ההתרחשות המעניינת שתיארתי תחלוף לה מבלי שנשים לב אליה.אנו נעזרים בכל מיני שיטות כדי לשקר ולחצוץ לעצמו טוב יותר, אם הזמן המכונה לומדת לחצוץ בצורה חלקה והופכת את כל עניין החציצה לאומנות ממש.אם נחזור לחיבוק, אם מדובר בשני גברים, אזי ברוב המקרים החיבוק יהיה מלווה במכות הדדיות על גבי הגב של המתחבקים, זו היא למשל חציצה תנועתית. היא באה לא רק כדי לחצוץ את האי נעימות הנוצרת ע"י המרכז האינסטינקטיבי, אלה גם דבר מה נוסף.ישנה שתלטנות נשית המכתיבה תפסי התנהגות שונים בחברה, לגבי החיבוק, הרי זה לא נאה (חשבון פנימי) לחבק גבר אחר. נוכל להבחין גם, שבדרך כלל החיבוק יהיה מלווה בכל מיני הערות מילוליות, עוד לא ראיתי שני גברים מתחבקים בשקט (חוץ ממקרים מיוחדים), גם  הערות אלה הם חציצות!ניתן כמובן להמשיך ולהתבונן עוד ועוד, וללמוד על עצמינו בעזרת חיבוק פשוט אין ספור דברים, ניתן להבחין מה קורה עם נשקיע בחיבוק זה אנרגיה רגשית מסוימת, כיצד המרכז האינסטינקטיבי נרגע במידה מסוימת, וכיצד נוצר חיבור אמתי יותר נטול חציצות.
אז הנה, חיבוק של כמה שניות, ומה למדנו על עצמנו עד כה?* התפקוד של המרכז האינסטינקטיבי, כיצד הוא פועל.* חשבון פנימי שיש לנו לחבק גבר. או במקרה של אישה ישנו חשבון פנימי אחר.* בחציצות שיצרנו לעצמנו כדי להעלים את כל זה מעינינו ולהמשיך לישון.* ההזדהות הנוצרת, עוד לפני החיבור ובזמן החיבוק.* האפשרות לתפקוד הרגשי לשנות את המצב.
כמובן שאני מקצר ולא נכנס לעומק ולא מדבר על תכונות ועוד דברים אחרים, רבים ושונים, ומביא כאן רק טיפה בים.
ההתבוננות המעמיקה ביותר, היא על כך שהכל קורה מעצמו! הכל מכני, אנו לא שולטים על שום דבר ממה שהזכרתי.שפת הגוף שלנו, המרכז האינסטינקטיבי, החשבון הפנימי, ההזדהות ועוד, כולם קורים ללא כל התערבות מצידנו.
בשלבים שונים בעבודתו של האדם על עצמו, אחרי שהוא הצליח להתבונן ולראות את כל מה שדיברתי עליו כאן, עבודה נכונה תהיה לנסות לעבוד נגד המכניות הזו.לנסות להפסיק לחצוץ, לא להכות על גב המחבק ולא להעיר מילולית כל מיני דברים ולהתבדח.לנסות להיות ברגע ולנסות באמת להיות רגשי כלפי האדם השני.פשוט לחבק אותו בשקט, לקרב אותו ללבנו ולחבק.
את כל זה נוכל ללמוד בעזרתו של חיבוק קטן, וזו המשמעות האמתית של עבודה בחיים! מה יעזור לנו למדוט במשך שנים, נוכל ללמוד על עצמנו יותר רק אם נחבק מי שהוא או מי שהיא לשלוש שניות.


תכונות

אדם יתקשה מאוד לחצוץ לגמרי את ביטויהן של תכונות מולדות מאוד מסוימות, או כאלה שרכש במהלך חייו.
לא משנה לאן יפנה, אותן תכונות יפעלו תמיד ויגרמו לחיכוך וסבל. כמובן שהחציצות לא יאחרו להגיע, אך בחוסר ברירה הן יתמקדו יותר בתגובות, לא יהיה מנוס לאותו אדם במקרה זה מלראות על עצמו את המכניות.
אין הדבר אומר, שיבין או יקבל את המתרחש.
לאומתן, תכונות אחרות נחצצות ללא כל בעיה.
נשלח מה-iPod שלי

תרוצים

מסיבות שונות, מקוריות ואישיות, מתרצים אנו את מעשינו או את חוסר המעש.
האחד לא מתחתן, כיוון שחתונה תטרפד את תכניותיו להצטרף לקבוצת נזירים בהודו. אך לאמתו של דבר, נזכר אותו אדם באותה קבוצת נזירים רק כשעומד הוא מול שאלת החתונה. וברור לכולם וגם לו שלעולם כבר לא יצטרף לאותה קבוצה, גם אם יישאר רווק עד סוף ימי חייו.
האחר, לא יפספס הזדמנות להתקוטט ויסביר שנוהג הוא כך, רק למען הצדק. אך לאמתו של דבר הצדק הוא רק תרוץ למעשיו.
וכך מורכבים חייו של האדם, תרוצים שקריים על תרוצים שקריים. מנגנון זה נועד להסתיר מפניו את האמת על עצמו, במיוחד את הסתירות הרבות הקיימות בתוכו ואת הצדדים אותם מעדיף הוא לא לראות. הרי עדיף להאמין שאני לא מתחתן כיוון שאני אדם רוחני ואני רוצה להצטרף למנזר בהודו, מאשר לראות את האמת – אני פחדן.

"מלך פירהוס, בבקשו לפלוש לאיטליה, נשאל על-ידי קינאס, יועצו החכם, אשר ביקש להמחיש לו את הבלותה של משאלתו: "אדוני, מהי המטרה שהצבת לך בתוכניתך זו?" — "להיות שליט על איטליה," השיב לו פירהוס במהירות. "ומה אחר כך?" הוסיף קינאס לשאול, "אעבור לגליה ולספרד," אמר. "ואחר כך?" — "אצא להכניע את אפריקה ולבסוף, לכשיהיה העולם כולו מונח לרגלי, אנוח ואחיה בשובה ובנחת." — "בשם אלוהים, אדוני," השיב לו קינאס בלהט, "אמור לי מה מונע אותך מלחיות בשובה ובנחת כבר עכשיו, אם זה רצונך? מדוע אינך משתקע כבר עכשיו במצב שלדבריך אתה שואף אליו ואינך חוסך מעצמך יגע וסיכונים רבים כל-כך שאתה מעמיד עתה בין שני אלה?"

מישל דה מונטיין – לפי פלוטרכוס, חיי פירהוס

בולמי זעזועים

כה קשה להתעורר וכה קל לשקוע בשינה עמוקה לזמן בלתי מוגבל.
כל אותם הדברים, ההתרחשויות שסביבנו, הפרעות, כלל לא מפריעים לנו בשנתנו.
איך נוצר מצב זה, המאפשר את אותה שינה ארוכה ועמוקה?

אז ברור, שמדובר בכמה גורמים, אך על אחד מהם ברצוני לדבר כעת.

בולמי זעזועים: זה הוא מנגנון מלאכותי, אשר נוצר על ידינו (ולא ע"י הטבע), בצורה לא מודעת.
תפקידו הוא לחצוץ או לבלום את הזעזועים.
הסיבה להופעתו של מנגנון זה, נובעת מהעובדה שאנו חסרים את האחדות ושבעצם אנו ריבוי, ריבוי ה'אני'ים.
עובדה זו יוצרת אין ספור סתירות בתוך המכונה שלנו: בין דעות, רגשות, חיבות, סלידות ומעשים….

אם היה בידינו לראות במהלך כל חיינו את כל הסתירות הקיימות בנו, לא היינו מצליחים להעביר את חיינו בשינה עמוקה. הידיעה וההבנה של כל אותן סתירות הייתה מטרפדת את השינה השלווה שלנו.
אם היה בידינו לראות את אותן סתירות, היינו יודעים מי אנו באמת, ומה מצבנו הנוכחי.
דבר זה היה גורם לחיכוך תמידי ולאי מנוחה מתמדת. אולי אף לשיגעון מוחלט.

אז איך מנגנון זה מתגבש בתוכנו?
אם האדם לא מצליח לסלק את כל אותן סתירות, הוא למד להתעלם מהן.
הוא יחדל לראות אותן!
זה הוא בדיוק תפקידם של בולמי הזעזועים: להסתיר מעינינו את אותן סתירות ולתת לנו את התחושה הנעימה והשלווה שהכל יהיה טוב, שאין שום סתירות ואפשר לישון בשקט, שאנו אחדות ולא ריבוי.

הגילויים של בולמי הזעזועים יכולים להיות: התעלמות משגיאותינו אנו, השתדלות להתחמק מכל האמיתות הבלתי נעימות שגורמות לחיכוך, הונאה עצמית מתמדת, הצדקת עצמנו והאשמת הזולת ועוד…
או בקיצור, בניית תמונה נוחה ודמיונית לחלוטין של מי אני? למה אני? ואיך אני?

אני מעדיף את המונח "חציצה" – להעמיד חציצות בין הסתירות. לכן אשתמש במונח זה לתאר את הפעולה הנגרמת ע"י בולמי זעזועים.

התבוננות וחציצה

אם התמזל מזלנו‮, ‬והנה אנו מתבוננים במכניות זו או אחרת השייכת למכונה‮, ‬הרי שבמהרה אוקטבה זו של התבוננות סוטה מדרכה‮, ‬ע"י‮ "‬אני"ים רבים‮, ‬שכל עיסוקם במקרה המדובר הזה הוא‮: "‬איך ומה צריך וכדאי לעשות נוכח המכניות הנצפת באותו רגע‮?".‬
דיון מעמיק זה‮, ‬אשר לרוב מחסל את ההתבוננות‮, ‬כה יעיל וקטלני‮, ‬שתוך רגע‮, ‬הוא סוחף אותנו בהזדהות גדולה לתוך חלום עמוק על הדרך הנכונה‮ ‬לעבודה על עצמנו‮.‬
חלום זה יכול להמשך זמן רב‮, ‬ובו יעלו ויצופו רעיונות והחלטות חשובות וקיצוניות בהקשר להמשך העבודה‮: ‬על כך שחייבים אנו חלקים מסוימים‮ ‬לחסל וחלקים אחרים לפתח‮, ‬ולבסוף‮, ‬כאשר יחלוף החלום ואת מקומו יתפוס חלום אחר‮, ‬שלא קשור כלל לעבודה על עצמינו ולאחריו חלום אחר וכד‮', ‬עד אשר יתמזל מזלנו שוב‮, ‬והנה אנו מתבוננים במכניות זו או אחרת‮…‬
כל אחד‮, ‬אשר חווה חוויה זו‮, ‬אשר תיארתי‮, ‬יכול להסכים אתי בכך‮, ‬שאין זו אלא חציצה‮ – ‬מנגנון‮ ‬משומן היטב המופעל בכל עת‮, ‬שמזהה רגע של ערות‮, ‬המחסל ומונע מאותו רגע של ערות להמשיך ולהתקיים‮.‬
העובדה‮, ‬שאנו חולמים על עבודה‮, ‬מקשה עלינו להבין‮, ‬שזהו אכן חלום‮. ‬נוצרת אשליה של עבודה‮, ‬המקשה עלינו להתעורר‮.‬
אותה אשליה‮, ‬אף גורמת להרגשה טובה וטפיחה על שכמינו אנו‮.‬

תצלום

קשה מאוד לזהות ולראות מכניות על עצמנו, קל בהרבה לראות מכניות של אנשים אחרים.
לכן כאשר מתבצעת עבודה נכונה בקבוצה, יכול האדם להשתמש בחבריו כבמראה, הם משקפים את המכניות שלו עצמו.
רק לאחר שיראה מכניות מסוימת על מישהו אחר יזהה האדם שהיא קיימת גם אצלו.
כמובן שזקוקים אנו לקבוצה די גדולה כדי ששיקוף זה יהיה מועיל.

ישנו גם עניין התצלום, כאשר אני מזהה שחבר זה או אחר לעבודה נמצא במצב תודעה נמוך ושקוע כולו בשינה או מבטא מכניות כזו או אחרת, יכול אני לצלם אותו: לשוחח איתו ולהסביר שראיתי דבר או שניים. למצולם זו הזדמנות מדהימה לעבודה, הוא גם מקבל מתנה נדירה – תצלום, ובאותו הרגע הוא יכול לעבוד נגד המכונה שמגייסת את כל כוחותיה לדחות את התצלום.
כמובן שיש דרך לצלם, המטרה היא לעזור למצולם, לכן הגישה צריכה להיות רגשית.

ישנם צילומים אחרים שאנו מקבלים כל הזמן, אנו רק צריכים להפסיק לחצוץ אותם, הסביבה מצלמת אותנו כל הזמן, אך הרבה מתצלומים אלה יכולים להוות זעזועים לא נעימים וחיכוך, לכן אנו משריינים את עצמנו כל חיינו במחיצות.

דוגמא קצת מוזרה לתצלום, משיחות גיתה עם אקרמן:
גיתה צחק. 'כך הוא הדבר. גסות בגסות תיעקר, בגדולה ועצומה מן הראשונה. נזכר אני במקרה אחד מימי חיי הקודמים, בשעה שבין האצילים מצויים היו עדיין פה ופה אדונים-טרפונים, והיה מעשה שבשעת סעודה בחברה מעולה ובנוכחותן של נשים עמד אציל עשיר אחד ודיבר דיבורים גסים, לבושתם ולצערם של כל מי שהיה אנוס לשמעם. בדברים בלבד אי-אפשר היה לקפח אותו. עמד אדון אחד, נועז ומכובד, שישב ממולו, ובחר אמצעי אחר, עם שעשה בקול וברעש גדול מעשה מביש, שהכל נבהלו ואף אותו גס בר-גס בתוכם, וכך נתנמך קולו של זה ושוב לא פתח את פיו. מרגע זה ואילך לבשה השיחה צורה נאה, בדוחה, לשמחת כל הסובבים, אשר הגו תודה רבה לאותו אדם נועז על עזותו הנפלית ועל תוצאותיה המצוינות'.

כמה מילים על סבל

רוב סבלנו הוא סבל דמיוני!
סבל זה נוצר מתוך הזדהות ודמיון שלנו.
כל חיכוך יכול לגרום סבל למכונה.
הסבל יכול להיות אינסטינקטיבי, תנועתי, רגשי או שכלי.
אך, המכונה לא יכולה ולא רוצה להתמודד עם הסבל,
אנו אף לא יודעים שדרך הסבל או בעזרתו יכולים אנו להתעורר.
לכן כל מה שמעניין את המכונה הוא הבריחה מהסבל.
כיוון שאין המכונה יודעת כיצד לברוח מהסבל, הדבר היחיד שנוטר לעשות הוא לחצוץ את הסבל.
החציצות הן רבות ומגוונות; אחת הדרכים שבעזרתה אנו חוצצים את הסבל, היא רגשות שליליים.
ביטוי רגשות שלילים = חציצת סבל, ברגע שנצליח לא לבטא רגש שלילי, נוכל לראות או להיות מודעים לסבל שלנו.
כך נהיה מסוגלים לראות האם מדובר על סבל דמיוני או סבל אמתי.
הדבר הקשה ביותר, הוא לוותר או להיפרד או להקריב את הסבל הדמיוני שלנו, דרך הסבל, האישיות המזייפת מרגישה הכי אמתית.
ההיגיון שלה: אני סובלת לכן אני קיימת ואמתית.

ראיה של האדם את עצמו, ראיה של כל הסתירות, כל השקרים, כל הדמיון וחוסר אחדות.
ראיה מסוג זה יכולה לגרום לסבל אמתי.
אך עלינו להיזהר לא להזדהות! האישיות המזויפת תנסה להכניס מיד לתוך ראיה זו – הזדהות, ניתוח דמיוני ולהפוך סבל זה לרחמים עצמיים, אשר יחצצו את הסבל האמתי.
גם מכה יכולה לגרום לסבל אמתי, או פגיעה רגשית, אך עלינו להיזהר ולא להזדהות.

הצעד הבא הוא התמרת סבל.

* האסון מעצב את האיש ומכריחו להכיר את עצמו‮;‬
הסבל מכפיל בנשמה שאיפות וכחות‮.‬
סבלו של אדם מלמדו לחלוק עם סיבלות זולתו‮,‬
חסרונותיו של אדם מניבים ענוה והבנה‮.‬

אורח על כדור אפל‮ / ‬י.ו‮. ‬גיתה

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )