חיכוך

חיכוך הוא שלט הזועק ומורה על אפשרות לפעול בצורה פחות מכנית. כלומר הזדמנות להתעורר.
באופן ברור המכונה תעדיף תמיד לפנות למקומות בהם אין חיכוך או שיש פחות חיכוך, כיוון שאין לה למכונה כל קשר להתעוררות.
המכונה שואפת תמיד לתפקוד חסר תשומת לב, חסר מודעות ומכני. במצב זה השינה עמוקה מאוד ואין הרבה סיכוי להתעוררות.
חיכוך לאומת זאת אלול להפריע לשינה ולעורר תשומת לב. כאשר המכונה נמצאת בסיטואציה בה היא לא יכולה לתפקד בצורה מכנית לגמרי, נוצר חיכוך.
חיכוך יכול להיות מצפן מעולה המורה לנו היכן אנו ישנים לגמרי והיכן נוצרים סדקים במכניות שלנו המאפשרים פעולה מודעת יותר.
לא כל חיכוך מתאים או טוב לעבודתו של האדם על עצמו. יש צורך בלמידת המכונה והבנה של איזה חיכוך יכול לעזור ולהועיל ואיזה להזיק.

אתם מוזמנים להגיב על הודעה זו בפורום, לחצו כאן.

התעוררות

לאישיות המזוייפת קשה לקבל, שהדבר היחיד המשתנה בהתעוררות הוא ההתעוררות עצמה. בדיוק כפי שאנו מתעוררים בבוקר וחודרים למצב תודעה שני ויכולים להבדיל בין חלום שחלמנו בלילה לבין ה'מציאות', כך גם בחדירה למצב תודעה שלישי, רק שכעת החלומות הם ההזדהויות, הדמיון, הדעות והשקרים, שאותם אנו מכנים 'אני'.

ליחצו כאן להגיב על הודעה זו בפורום

סבל

מעניין, שרוב הדתות מדברות על הסבל כעל המפתח להתפתחות האדם והתעוררותו:
ניתן להתמירו וללמוד לא להזדהות עמו, וכך להגיע לאותו מצב של שלווה ואושר.
ובכל זאת מאמיני אותם דתות מקדישים את זמנם בתפילות ותחנונים להקלה בסבלם.
בעודם בטוחים שהם סובלים עקב חטאיהם, וההגעה לאותה שלווה ואושר תלויה בסלחנות האל והפחתת הסבל.

מאמץ

מאמץ קשור תמיד במטרה.
אם המטרה להתעשר, הרי שהמאמץ יהיה להרוויח ולצבור כסף.
אך ברצוני לדבר על מאמץ הקשור בהתעוררות. אנסה לתאר את הדבר, כפי שאני רואה ומבין…
תארו לעצמכם אדם בתוך מים עמוקים/ים. לרגליו מחוברות משקולות כבדות המושכות אותו אל קרקעית הים.
אותן משקולות הם כל אותם הגורמים הפועלים עלינו ביום יום ומשמרים את מצב השינה שלנו. השקיעה או הטביעה היא ההרדמות/שינה עצמה.
המטרה היא להישאר מעל פני המים ובסופו של דבר אף לצאת אל היבשה, נכנה זאת התעוררות.

אם כך, הרי שמאמציו של אותו אדם ברגע, יהיו הניסיונות לצוף ולנסות להתגבר על המים, הזרמים והמשקולות המושכות אותו מטה אל קרקעית הים.
אם האדם ישקיע מאמצים, הרי שיש סיכוי שהוא יחווה את המצב שמעל פני המים, כך ידע את משמעות החיים מעל פני הים (מצב תודעה גבוה יותר). אם לא ישקיע מאמצים, הרי שכל חייו יחלפו מתחת למים.

ישנם דברים רבים היכולים לבלבל ולהפריע, למשל המכניות!
כיוון שאותו אדם חי כל חייו מתחת למים, אין הוא כלל יודע שיש אפשרות לעלות מעל פני הים. אם נספר לו ונשכנע אותו, שטוב הדבר לצוף מעל, והוא אף ינסה, הרי שיגלה בהמרה, שהניסיון לצוף מעל פני הים כרוך במאמץ לא מוכר וחדש לגמרי.
ככל שינסה, יגלה שוב ושוב, שהדבר לא קל כלל ואף בלתי אפשרי והמשקולות יגררו אותו שוב ושוב מטה.
מאמצים אלה, כרוכים בחיכוך רב ולא נעים. הרי שעד היום מאמציו היו שונים לגמרי והסתכמו רק בהישרדות על קרקעית הים. כעת הוא צריך להתחיל להפעיל שרירים מנוונים לגמרי, שעד כה כלל לא היו בשימוש.
כך מגלה האדם, שהמאמצים לצוף מעל פני הים, דורשים יותר אנרגיה! אנרגיה שאין ידו משגת.

עוד דבר העלול להפריע – בכל פעם, שהאדם שוקע שוב לקרקעית, הוא מצליח מסיבות רבות לשכנע את עצמו, שהנה הוא חוזר ומנסה לצוף, בהיותו נשאר על הקרקעית; הוא מספר לעצמו על מאמצים, ניסיונות, הצלחות וכישלונות, אך לאמתו של דבר, בכל אותו הזמן הוא לא זז כלל מהקרקעית.

צריך אני להוסיף ולומר, שכל אדם והמאמצים שלו! כלומר, מאמץ היכול לעזור לאדם פלוני להתעורר, יכול כלל לא להשפיע על אדם אחר.
או אפילו להרדים יותר אדם אחר. הכל תלוי במכניות של האדם.
לכן כל אדם, לאחר למידה והתבוננות על עצמו, צריך לבחור לעצמו את המאמצים המתאימים לו!

מדברים אלה, ניתן להבין שישנם כמה רמות להתעוררות, או מצבי תודעה שונים. וכמובן בני אדם השרויים במצבי תודעה שונים המשתנים כל הזמן: מצב תודעה לעולם לא אחיד וקבוע, הוא תמיד משתנה.

* אדם החי על קרקעית הים ולא יודע מאומה על האפשרות לצוף ולנשום אוויר, שרוי במצב תודעה מסוים שניתן לכנותו – שינה.
מדי פעם בעזרת זרמים חזקים במיוחד הוא אלול לעלות קצת מהקרקעית ולרדת אליה שוב. אך אין הדבר משמעותי.

* אדם החי על קרקעית הים, אך מסיבה זו או אחרת מכיר ויודע שיש אפשרות לצוף מעל פני הים. אולי אף הצליח במקרה או בעזרתו של מישהו אחר, לצוף שנייה מעל פני הים וחווה את ההבדל שבין החיים על קרקעית לבין החיים מחוץ למים. אין ספק שאדם זה יעשה מאמצים לחזור ולצוף מעל פני הים.
מאמצים אלה, גם אם הם לא מספיקים כדי לצוף מעל פני הים, הרי שהם מביאים את האדם למקומות חדשים וגבוהים יותר מהקרקעית.
אם למד האדם לעשות את המאמצים כראוי והקפיד במאמציו בכנות, הרי שמידי פעם אף יצליח להוציא את ראשו מעל פני המים לשניות בודדות.

* המצב הבא הוא שהייה מעל פני המים וההצלחה לצוף לזמן רב יותר ויותר מבלי לשקוע חזרה.

* בסופו של דבר, יכול האדם למצוא את דרכו אל היבשה, ולהיפרד מהאפשרות לשקוע חזרה לתוך הים.

* המצב האחרון והחשוב, הוא חזרה לתוך הים כדי לעזור לאחרים להשתחרר ולהצליח לצאת מהים. ובכנות אומר, שללא עזרה זו, שום מאמץ לא יועיל לנו.

מטרה

כאשר אנו מציבים לעצמנו מטרה, אנו יוצרים לעצמנו מסגרת חוקים חדשה.
כל עוד נקפיד לא לסטות ממטרה זו, תחול עלינו מסגרת החוקים החדשה.
מדובר על חוקים שונים מהחוקים החלים עלינו יום יום, אליהם התרגלנו לגמרי.
החוקים החדשים, כל עוד המטרה היא מטרה מועילה להתעוררות, יגרמו לחיכוך.
התגובה הראשונה והתשוקה הראשונה של המכונה, תהיה להיפתר מאותו חיכוך, או במילים אחרות לסטות מהמטרה.
השארות בקו המטרה ללא סטייה וחריגה, דורשת למאמצים מצידנו!
המטרה כמובן נבחרת לאחר התבוננות והבנת המכניות שלנו, ובדרך כלל היא דורשת פעולה הנוגדת את המכניות שלנו. זו הסיבה שעם המטרה תמיד יופיע החיכוך.
המטרות ה"קטנות", "הפשוטות" ו"המשעממות" שלא מולידות את רגש ההרפתקנות או האתגר הן המטרות היעילות ביותר.

הוויה וידע

* שניהם צריכים להתפתח במקביל ורק, כאשר שניהם מתפתחים, נוצרת הבנה!
ההבנה תלויה ביחס שבין הידע להוויה!
המושג ידע ברור לכולנו, ובמיוחד בזמנים אלו, אנשים אוגרים ידע.
אדם בעל ידע רב נחשב לאדם חכם ומבין.
אך ידע כשלעצמו אינו מביא להבנה!
המושג הוויה הוא מושג לא ברור ובדרך כלל ההוויה אצלנו לא מפותחת, אם אנסה להסביר מושג זה, אז הרי אפשר לומר, שההוויה היא הכוח לעשות!
בני אדם מס' 1,2,3 הם בני אדם הנמצאים במצב תודעה נמוך, כלומר – שינה, מצב זה לא מאפשר להם לעשות. לכן רמת ההוויה שלהם שואפת לאפס: רמת ההוויה שלהם היא שינה.
הדבר היחיד שהם יכולים לעשות, הוא אגירת ידע ותאוריות.
אך איזה ידע עשוי להיות קניינו של אדם ישן?! אדם מס' 4 הוא אדם, שמנסה לעשות ולפעמים מצליח,
רמת ההוויה שלו התפתחה לאין שעור.
יש לו לאדם מס' 4 את הידע, אשר מורה לו מה לעשות, ויש לו כבר את היכולת היחסית להתחיל לעשות!
אם אגר האדם ידע רב מבלי שפיתח את רמת ההוויה שלו, אזי האדם יודע, אך אין ביכולתו לעשות, זהו ידע חסר תועלת.
אם ההוויה מתפתחת ללא ידע, הרי שכעת האדם יכול לעשות, אך אין הוא יודע מה ואיך לעשות!

* בראש וראשונה, התפתחותה של ההוויה פירושה להתעורר, הואיל ותכונתה העיקרית של הוויתנו היא היותנו שקועים בתרדמה.
באמצאות הניסיון להתעורר אנחנו משנים את הווייתנו…

* הוויה היא מצב, היכולת לעשות ולהשתמש בידע שנמצא בידנו.
ישנם אנשים שנמצאים במצב בו הם יכולים לעשות, ואנשים אחרים נמצאים במצב בו הם לא יכולים, או יכולים לעשות ברמת המכונה – גירוי ותגובה.
רמת ההוויה יכולה להתפתח ע"י ובעזרת העבודה והמאמצים של האדם…

* או כמו שגורדייף אמר – "מבחינה חיצונית הוויתו של אדם יש לה צדדים שונים ורבים: פעילות או סבילות; נאמנות או נטיה לשקר; כנות או חוסר-כנות; אומץ לב, פחדנות; שליטה עצמית, הוללות; נרגנות, אנוכיות, נכונות להקרבה עצמית, גאווה, יהירות, הערכה עצמית, שקידה, עצלנות, מוסריות, שחיתות; כל אלה ורבים אחרים זולתם מרכיבים את הוויתו של האדם.
אבל כל זה הוא מכני לחלוטין באדם. אם הוא משקר, פירוש הדבר שאינו יכול שלא לשקר; אם הוא אומר אמת, פירוש הדבר שאינו יכול שלא לומר את האמת; וכך לגבי כל דבר. הכל קורה, אדם אינו יכול לעשות דבר, לא בתוכו ולא מחוצה לו."
לכן אין ממש הבדל בין אריק לבנץ! שניהם לא יכולים לעשות, הכל קורה להם….
רעיון רמות ההוויה מתיחס אל בני אדם שיכולים לעשות!
במשל המערה, אותם אנשים הקשורים במערה ידעו לנבא איזה צל יגיע ומתי אך הוויתם היא עבדות ושינה!

* סרטנית אמרה לבנה,
"למה אתה הולך רק לצדדים?
אם תלך קדימה, תגיע ליעדך מהר יותר!"
"אני חושב שאת צודקת אמר הסרטן הצעיר לאימו,האם את יכולה להראות לי איך עושים את זה?"
הסרטנית ניסתה וניסתה ללא הצלחה…!!!

יש הבדל גדול בין תאוריה למעשה!

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )