התבוננות

מעניין לגלות, שבעת כאב פיזי, ישנן כמה רמות של הזדהות.
התפקוד השכלי מזוהה עם הכאב, מנסה להסביר בצורה הגיונית ממה הכאב נובע, עוסק במציאת פתרון ועוד…
התפקוד הרגשי מזוהה עם הכאב: רחמים עצמיים, רגשות שליליים,  יגון ועוד…
התפקוד המוטורי (נומר הגוף בעצמו), מזוהה עם הכאב: בעיקר תחושתית, פחדים ועוד…

וכל זה מתרחש באותה עת.

מעניין לגלות גם, שניתן להיפרד מכל זה, ולהתבונן על הכל מבחוץ.
במצב זה, הגוף נשאר בשליטה, אך הכאב ממשיך, רק שכעת נדמה שעצמתו נמוכה בהרבה.

ניתן להבחין גם, שההזדהות ברמת המכונה*, לא חדלה לגמרי…

'אני' ויוסי

גורדייף אומר שבשלב מסוים צריך האדם ללמוד לראות את עצמו הצורה אחרת: אם עד כה למד לראות את הגלגלים הקטנים, הרי שכעת עליו לראות את הכל יחד – במובן מסוים כפי שאחרים רואים אותו.
כלומר, עליו ללמוד לצלם את עצמו, והצילום צריך לכלול בעת ובעונה אחת כל דבר שהאדם יכול לראות על עצמו ברגע מסוים.
מדובר על רגשות, מחשבות, תחושות, תנועות, מצבי רוח, גוני קול, תנוחות, הבעות פנים, התנהגויות שונות והכל כיחידה אחת.
אם יצליח האדם לצלם את עצמו, עד מהרה יבין שהוא דמיין את עצמו שונה מאוד ממה שצילם. בעזרת אותם צילומים יבין האדם שכעת הוא למד יותר על עצמו, ובכל זאת מי שמופיע בתצלומים זה לא הוא.
אם רוצה האדם ללמוד מי הוא, עליו לחלק את עצמו לאיש שהוא מכנה 'אני' ושאחרים מכנים בשמו הפרטי, למשל 'יוסי'.
והשני (האמתי) הוא החלק המופיע בחייו רק לרגעים קצרים ביותר, החלק הסביל שיכול במקרה הטוב לראות לרגעים ספורים מה קורה לו וליוסי.

יוסי לאומתו הוא החלק הפעיל, הוא מדבר על עצמו בגוף ראשון.
אותו יוסי יכנה בשם 'אני' את כל מה שהוא אוהב בעצמו, או כל מה שהוא מדמה את עצמו.
בהתחלה אין כל בררה והדרך היחידה ללמוד מי אני, היא ללמוד מי אני לא – כלומר ללמוד מי הוא יוסי.
כמובן שזו רק נגיעה קלה וניתן לדבר על הנושא רבות, במיוחד חשובה הנקודה כיצד אחרי ששמע רעיון זה, יחלק את עצמו יוסי?

'הרגשה' מוזרה נוצרת אם נומר במקום 'אני' את שמינו הפרטי. או אם בזמן חשיבה נחליף את ה'אני' ביוסי. אתם מוזמנים לנסות ולספר….

לאן אתה בורח?

האדם עסוק כל ימי חייו בבריחה מהסבל. על ידי סבל מדומה, רגשות שליליים, דמיון ושקר עצמי מצליח האדם לעמם את הסבל האמתי.
אך אין זו בריחה, זו רק בזבוז של אנרגיה שבעקבותיה ואיתה נוצרת השינה וחוסר ההתמודדות עם הסבל האמתי והחיים.
לכן נאמר שאנו מבזבזים את החיים, אנו לא חיים את הרגע ומעדיפים לחלום על עתיד, עבר ועל מקומות אחרים ללא סבל.
החיים שלנו נושאים בתוכם סבל, ואין כל דרך לשנות עובדה זו כל עוד אנו חיים כאן; על כדור הארץ, בגוף פיזי.
בשלב מסוים יש להבין שאין לאן לברוח, הסבל והחיים ישיגו אותנו בכל מקום. "אדם פוגש בגורלו בדרך בה בחר כדי לחמוק ממנו."
אדם המנסה לברוח מכלב מעיים, רץ הישר אל הבור העמוק שלפניו. אך ממה בדיוק הוא נמלט? מהכלב או מהאיום?
האם יש סיבה לברוח מהכלב אם הוא לא מאיים? הכלב ישיג אותנו במהרה והבריחה תגרום לו רק לממש יותר את איומו. ואם במקרה לא ישיג? הרי שאנו נמלטים הישר לאותו בור עמוק, שאותו בגלל השינה, אנו כלל לא רואים.
אם אין לאן לברוח, ולפנינו נמצא כלב אחר או איום אף גדול יותר, כל מה שנשאר הוא להתמודד עם האיום.
אם נרצה להתמודד עם האיום, הרי שעלינו קודם לראות אותו ולהבין למה והיכן הוא גורם לסבל, מי הוא זה שסובל?
תאוריה לא תועיל כאן כלל, רק פרקטיות יכולה לעזור לאדם להבין, שלא 'הוא' זה שסובל. צעד זה קשה במיוחד, כיוון שהאדם מזוהה לגמרי עם הסובל – המכונה שלו.
עדיין לא ברור לי מה קודם למה? ההפרדות קודמת לקבלה או ההפך? אולי שניהן מתרחשות במקביל!? אך ברור לי שאם מצליח האדם להיפרד מהמכונה חייב הוא לקבל אותה כפי שהיא. כך גם עם חייו וסבלו.
אז האדם נשאר מול הכלב, כך הוא לומד להכיר, להתיידד ולחיות עמו, והאיום נעלם. זו היא המלטות מהסבל.
הסבל מייצר אנרגיה יקרה, אם נצליח שלא להירדם ולבזבז אנרגיה זו, נוכל ללמוד להתמיר אותה לצרכינו…

עבודת האדם על עצמו

מגיע הזמן בעבודתו של האדם על עצמו, בו הוא אמור להיפרד מהמכונה שלו.
כדי להיפרד מהמכונה, צריך האדם לקבל את המכונה שלו כפי שהיא, וללא ניסיון לשנות אותה.
כדי לקבל את המכונה שלו, אמור האדם להכיר אותה על בורייה.
כדי להכיר את המכונה של עצמו, צריך האדם ללמוד את המכניות שלה.
כדי ללמוד את המכניות, אמור האדם ליצור מצבים בהם יתאפשר לו להתבונן על המכניות שלו.
כדי ליצור מצבים אלו, אמור האדם לנסות לפעול נגד המכניות…

דרכים ערמומיות

בעודנו מנסים להשיג דבר אחד, אנו משיגים דבר אחר לגמרי.
לכן כדי לקבל את עצמנו אנו צריכים לנסות להשתנות.
וכדי להשתנות אנו אמורים לקבל את עצמנו.
ואחרי שקיבלנו את עצמנו אנו יכולים להיפרד מעצמנו.
אם יודע האדם איך להשתמש במה שנאמר כאן, הרי שהוא הוא האדם הערמומי.
הוא יוביל את עצמו בדרכים ערמומיות שיובילו אותו למקום חפצו האמתי.
גם אם מסופר שדרכים אלו מובילות למקום אחר לגמרי…

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )