האם אתה מאמין באלוהים?

התשובה הופיעה, ובאותו הרגע היא הייתה זוהרת בהבנה.
אך הרגע חלף, ועימו גם ההבנה.
עוד מספר רגעים חלפו, בעודו מנסה להחזיר את ההבנה, נאבק בסתירות,
מנסה לנסח את התשובה בצורות שונות, להיות ברור יותר לעצמו…

"לצערי, אני מאמין,
ולצערי הרב, לא מספיק…"

כך, הוא ענה, משאיר את התשובה בדיוק כפי שהופיעה.
כלפי חוץ, בעיני אנשים שסובבו אותו, הוא רק נראה כמהרהר בשאלה, לפני שהחליט כיצד לענות…