שמחה והתבוננות (ניסוח ידידותי)

לאחר נסיעה ארוכה, עזבנו את כלי הרכב והמשכנו רגלי.
היינו קבוצה די גדולה, בערך 20 חברים.
ההליכה הארוכה, השפיעה עלי ממש לטובה, ניתן לומר שהייתי ממש חיובי, לא, ממש שמח.

פניתי לבחורה שצעדה לצידי, סיפרתי לה שאני ממש נהנה מהטיול, ושאלתי אותה האם היא חווה את הטיול כמוני.
היא התענינה מאוד, ושאלה מה לדעתי הסיבה לשמחה שלי.
חשבתי קצת, ועניתי, שלדעתי התפקוד התנועתי שלי נהנה מההליכה, טיפה פעילות ותנועה בטבע.
התקדמנו אל המקום בו הוחלט לעצור למנוחה, וכשעמדנו למצוא לעצמנו מקום מוצל לנוח, היא שאלה אותי: "אם אתה כה נהנה מההליכה הזו בטבע, למה שלא תמשיך בעצמך קדימה?"
"למה לא באמת?" הודיתי לה על הרעיון והתחלתי להתקדם לבדי קדימה.

בערך לאחר 200 מטר, הבנתי שאני כבר לא נהנה.
התחלתי לחוש בעייפות, החום והצמא החלו להציק לי, ולא הצלחתי למצוא כל זכר לשימחה.
ההבנה הופיעה אחרי עוד כמה צעדים, ״שיקרתי לעצמי, או שפשוט דמיינתי;
מי שנהנה מהטיול היה התפקוד הרגשי שלי, וכעת כשנותרתי לבד, ללא בני האדם שגרמו לאותה פעילות רגשית כה מבורכת, לא יכולתי ליהנות מהטיול או מהנוף.

חזרתי על עקבותיי, חזרה למקום בו חברי העבירו את זמנם במנוחה, והשמחה חזרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

%d בלוגרים אהבו את זה: