שמישהו ידליק את האור

בסדנה שלי, כאשר אני מדבר על חלק מאוד ספציפי במרכז האינסטינקטיבי, אני מזכיר גם את העובדה שאותו חלק אחראי על התנהלות האדם בזמן סכנה; הוא נכנס לפעולה, כאשר הוא דוחק לצדדים את כל שאר המרכזים האנרגטיים ומשתלט לגמרי על המצב. 

לדוגמה, יכול אני להיעזר במקרה בו הייתי מעורב.

הייתי רק נער בן 17, ובאותו הזמן היו מאחורי יותר שמונה שנים של אימונים באמנויות לחימה מהסגנון הקשה יותר – הייתי בעל חגורה שחורה, וזכיתי פעמיים באליפות הארץ.

אף על פי, שקבעתי לעצמי חוק, שהגביל אותי בשימוש ביכולות אלה רק למקרים של הגנה עצמית, ומעולם לא עברתי על חוק זה, אני חייב להודות שתמיד שמחתי לבדוק ולבחון את היכולות שלי, ולא התאמצתי במיוחד למנוע כל מיני מקרים בעלי אופי אלים.

כלומר, מעולם לא הרמתי את ידי ראשון על מישהו, אבל די בירכתי את המקרים בהם מישהו אחר הרים את ידו עלי… טוב, הייתי בן 17…

אז אחרי תיאור קצר המתאר את ״מצבי הנפשי״ בזמנים ההם, אני יכול לגשת ולספר על המקרה עצמו.

כדי לא לסטות יותר מידי מהנושא, אמנע מלהרחיב ואשמיט פרטים רבים.

אתחיל את הסיפור בכך שחבר ותיק הגיע אלי לביקור.

נרעש כולו, הוא סיפר על כך ששלושה בני-בליעל תקפו אותו ברחובות העיר ולעיני כולם החטיפו לו מכות נמרצות.

כיוון שהשלושה הבטיחו לו יחס דומה גם בעתיד, חשש אותו חבר לחזור לרחוב, וביקש ממני להתלוות אליו. ״רק עד לב העיר״ הוא ביקש, משם אמשיך בלעדיך.

אף על פי, שמיהרתי ועמדתי לצאת מהבית בעצמי לכיוון אחר, הסכמתי ושלושתנו (היה עמו עוד חבר על אופניים) יצאנו לכיוון מרכז העיר.

שם המתנו חמש דקות, וכאשר התכוונתי להודיע שאני פורש לעסקי, הופיעה החבורה המכה.

לפי מראם הייתי יכול להבין למה חברי חשש לצאת לבדו, רק שכעת לפי הספירה שלי, עמדו לפני שבעה בני בליעל ולא שלושה, הם הבינו מיד שאני והחבר קשורים, והחליטו ללמד גם אותי לקח.

טוב, אתם כבר יודעים, שהחוק אמר שאני לא מרים ראשון את היד (גם לא את הרגל), לכן המתנתי בסבלנות, שאחת מארבע עשרה הידיים שלהם תמצא את דרכה אלי.

חשבתי לעצמי, שהראשון שינסה להכות אותי, יהיה בטח המנהיג, ואחרי שיחטוף, כל השאר ייעלמו לדרכם.

ואכן, אחרי כמה קללות, עלבונות ודחיפות, מנהיגם הדגול מצא את ההזדמנות, ותקף!!!

באותה שניה הוא חטף בעיטה בפניו וקרס אל המדרכה המלוכלכת, וכאן קרה דבר שממש לא ציפיתי.

במקום הפחד והזעזוע, שציפיתי שישתלטו על שאר בני-הבליעל, ויגרמו לפיזור ההפגנה הקטנה שלנו, בעיניים מלאות רצח וכגוף אחד, הם התנפלו עלי.

בשלב זה, אותו חלק מאוד ספציפי במרכז האינסטינקטיבי שלי, החליט שזה הזמן הנכון להיכנס לפעולה.

הדבר האחרון שאני זוכר היה, שמישהו כיבה את האור, הייתי כך שניה בחושך, כאשר אני עדיין חש את כל בני הבליעל מעלי, ואז זהו…

כאשר חזרתי לעצמי, והאור נדלק שוב, כל החבורה שכבה על הרצפה, רק אחד מהם עדיין ולא לזמן רב עמד מולי, די קפוא במקום. אחרי שגם הוא מצא את דרכו אל הקרקע, החלטתי שזה הזמן לבדוק היכן נמצא חברי..

אחרי בדיקה קצרה, הבנתי שהוא ברח, וחברו שהגיע על אופניו כלל לא ירד מהם, ממנו שמעתי מה התרחש בזמן שנעלמתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

%d בלוגרים אהבו את זה: