יום הדין

Judgement1

ושוב חוזרים למשל המערה של אפלטון…
כעת, כאשר נמצא האדם מחוץ למערה, ומתפקד גם באור היום, נשאלת עוד שאלה.

״כאשר ייזכר בימים, בהם שהה במערה ואת החוכמה דשם ואת חבריו לכלא, האם יראה אותו האדם את עצמו מאושר בשל שינוי מצבו ומעמדו וירחם על חבריו האסירים?
אם באותם הימים הוא וחבריו האסירים, כיבדו העריכו ונהגו בשבחים באלו שראו ראייה חדה יותר את הצללים שעברו על פניהם והטיבו לזכור איזה צל בא לפני ואיזה צל בא אחרי, ואילו צללים באו בעת ובעונה אחת, וניבאו מתוך כך את העתיד לבוא נבואה נכונה ביותר – האם ישתוקק איש זה לכיבודים ושבחים אלו?״

כמובן שהתשובה לא מאחרת לבוא, גם במשל וגם על גבי הקלף הבא – יום הדין.
כמובן שהאדם הנמצא כעת מעל המערה, מבין מה היה מצבו בעבר ומבין עד כמה מצבו השתפר, הוא לא ירצה לחזור להיות אסיר כבול במערה החשוכה.
אך כן, הוא ירד אליה שוב כדי לעזור לחבריו!
יש שיגידו בגלל החמלה, ויש שיגידו שרק כך הוא יכול להמשיך ולהתפתח, לאמור:
״אם ברצונך לעלות לשלב הבא, עליך להעמיד אחר על השלב עליו אתה נמצא כעת.״
ואחרים יגידו שאין כאן סתירה, והחמלה לא סותרת את הרצון להמשיך להתפתח.

על קלף יום הדין, אנו רואים את האדם חוזר אל המערה (בדמות מלאך), ותוקע החצוצרה המעירה את האסירים הנמצאים בה – האנושות הרדומה הלא מודעת למצבה הקשה.
ישנה סברה, שהאיש יודע, שאם ירד חזרה למערה הוא יתקבל שלא בשמחה.
יהיו אולי כאלה שיבינו אותו אך רבים אחרים ייבהלו מרעיונותיו, בדיוק כפי שהוא נבהל והתבלבל, כאשר התחיל את דרכו אל מחוץ המערה. אותם אנשים עלולים לפגוע בו ולהאשים אותו בהאשמות שב.
אדם שהתרגל לאור השמש, וכבר לא רגיל לחשכה שבמערה, יחשב ע"י אותם בני אדם לצחוק.
ואם יצטרך שוב להתחרות עם חבריו האסירים בתחרות הצללים, בטרם ירגיל עיניו לחשכה, הרי שיהיה לצחוק, והאסירים יאמרו עליו שחזר מעלייתו למעלה בעיניים מקולקלות ושמשום כך הניסיון להגיע למעלה לא כדאי.

כך או כך, התגובה של אותם אסירים כבר לא תשנה, המאמץ האחרון של אותו אדם לעזור ולהעיר את חבריו, ישחרר אותו אל שלב ההתפתחות האחרון של עולם זה – קלף 'העולם'.

נאמר, שכדי לקבל עזרה, על האדם לעשות דרך רוחנית ולהגיע למקום ממנו יכול הוא לקבל עזרה.
אם ימצא האדם במקום ממנו לא ניתן לעזור לו, צלילי החצוצרה לא יעירו אותו, והוא יפספס את העזרה:

לא ניתן לעזור לאדם, אם הוא לא מוכן לעזור לעצמו. וגם כאשר האדם מוכן לקבל עזרה, הרי שרק הוא בעצמו יכול לעזור לעצמו. כל שאר האמצעים, המדריכים והמורים, אולי הכרחיים להמשך הדרך, אך תחילה אמור האדם להבין במלוא מובן המילה שזקוק הוא לעזרה.
מחשבות על כך, ושחרור הצהרות לאוויר העולם לא יועילו, דרושה כאן הבנה אמתית, ויותר מכך, חייב האדם להתחיל ולנסות לעזור לעצמו.

בדרך כלל מגיע האדם למסקנה שיש צורך לשנות משהו, להשתפר, להפוך לטוב יותר. ובדרך כלל, כדי לשנות משהו בעצמו, נדרש האדם לשלם!!! מה פירוש לשלם? לוותר על משהו משלו! הרי שלא ניתן להשתנות אם האדם לא מוכן לוותר מאומה ממה שקיים. וכבר בהתחלה, גם כשהבין האדם שיש צורך בעזרה ויש צורך בשינוי, הוא מתקומם ואינו רוצה לשלם. נאמר לו שהוא צריך לוותר על הרגליו, על צורת מחשבתו, על כספו…
'למה לי לוותר על כל אלה?' שואל האדם את עצמו, הרי זה אני! זה שלי! וויתור על כל אלה משמעו וויתור על ״עצמו״.
כן, רוצה האדם להשתנות מבלי לוותר על הקיים, אך מבלי שיוותר, לא יצליח הוא לרכוש דבר מה אחר.
אינו מבין, שהדרישה לוויתור מתייחסת לוויתור על ״האני המדומה״ והמזויף.


 

האדם אינו יכול להרשות לעצמו לפספס ולבזבז הזדמנויות היכולות לקרב אותו למקור מודע.
לא משנה כיצד, או באיזו צורה נחשף הוא לאותו מקור: ספר, אדם המציג ומסביר, מורה, בית ספר ועוד. דבר מה בתוכו אמור 'להרגיש' ולהבין שמדובר בדבר האמתי.
הזדמנויות אלה לא חוזרות על עצמן, ואם חוזרות הרי שבחזרה הבאה הן חסרות בעצמתן וקל יותר לפספס אותן שוב.
בדיוק כפי שלוחות הברית חסרים הרבה בהשוואה ללוחות המקוריים שנופצו. ואם היה צורך גם בפעם שלישית, מי יודע מה היה חסר בהם ואם בכלל היו מקבלים הזדמנות שלישית.

כל מגע עם מקור מודע מציב אותנו מול מבחן, כדי לעבור מבחן זה עלינו לוותר על החלק המזויף שלנו, לוותר על התמונה הדמיונית שלנו על איך אנו אמורים למצוא ומה אנו אמורים למצוא.
מבחן זה מסנן את רוב האנשים ופותח את הדלת אל המודע רק לבודדים.
אנשים מעדיפים לבזבז את זמנם במקומות המתאימים לצורת החשיבה התבניתית שלהם: הדברים מבחינתם תמיד שחורים או לבנים: "המורה תמיד מחייך ונעים אלינו, הוא לא גובה תשלום כי אנשים רוחניים לא צריכים כסף, הוא משרה עלי הרגשה נעימה ובטוחה…"

מקור מודע לעולם לא תבניתי, לעולם לא שחור לבן, ברוב המקרים אדם שבא במגע עם מקור מודע יקבל בדיוק את הדבר ההפוך ממה שהוא מצפה.


 

דבריו של המלאך, אל האדם במערה

המלאך: האדם יכול ללמוד דבר מה מהתבוננות בעצמו, רק בתנאים מסוימים.
התנאי החשוב ביותר הוא, הדרכה חיצונית מתאימה היכולה לכוון את האדם להתבוננות אמתית ונכונה. הדרכה זו יכולה למנוע עיסוק בהזיות וחלומות שווא על התבוננות ולמידה עצמית.

האדם: האם יכול האדם ללמוד מעצמו ללא עזרה חיצונית, ולהתפתח מבחינה "רוחנית"?

המלאך: הרעיון של למידה עצמית, בחלקו יכול להיות ממשי.
כאשר אני אומר "יכול להיות" אני מתכוון שיש פוטנציאל ללמידה עצמית.

האדם: למה רק פוטנציאל?

המלאך: במצבנו, מדובר רק בגדר רעיון שלא ניתן לממש.
כדי שנוכל ללמוד מעצמנו, עלינו תחילה ללמוד לראות את עצמנו.
כל עוד שרוי האדם בחלום ומעסיק את עצמו בשקרים וסיפורים דמיוניים על עצמו, כיצד יוכל ללמוד משהו?

האדם: כולנו מספרים לעצמנו סיפורים דמיוניים?

המלאך: רובנו, וזה לא משנה במי מדובר: באדם שאין לו כל קשר לעבודה רוחנית או על אדם המנסה לבצע עבודה עצמית, כיוון שהניסיון עדיין לא מבטיח מאומה. לכן, אין מנוס וכל מי שרוצה להתקדם בעבודתו הרוחנית, צריך לקבל עזרה חיצונית.

האדם: על איזו עזרה מדובר?

המלאך: העזרה יכולה להגיע בצורות שונות… אם מדובר במורה או מדריך, הרי שהעזרה בדרך כלל היא לא עזרה שכלית. כלומר, לא מדובר בקבלת חומר עיוני, אלא בקבלת כיוון. אותו מדריך יכול לכוון אותנו ליצירת מצבים היכולים לעזור לנו להתפתח.

האדם: דיברת על חלום בתוכו אנו שרויים, למה אנו לא יכולים לראות ומה הוא אותו חלום?

המלאך: החלום הוא רק תוצר, של פילטור.
פילטור של המחשבות שלנו, רגשות שלנו ותחושות שלנו.
אנחנו לא באמת רואים ומבחינים בכל אלה. אנו מבחינים רק בתוצר של אותו פילטור היוצר תמונה דמיונית – חלום. מידי פעם, מבעד אותו פילטור / חלום, מצליח האדם להבחין בטיפה קטנה של מחשבות, רגשות ותחושות. אותן התבוננויות כל כך שטחיות, מקוטעות וקצרצרות, שכאשר מנסה אותו מתבונן להרכיב אותן יחדיו, נוצרת תמונה מעוותת הלא קשורה למאומה.

יש להבין, שלמידה עצמית לא נוגדת למידה או קבלת עזרה חיצונית. משום מה מציבים אותן זו מול זו, והמצדדים באחת שוללים מיד את השנייה.
לאמתו של דבר, האחת לא יכולה להתקיים ללא השנייה.
אבל כמו בכל תחום, גם כאן הדברים נעשים בשלבים.
עלינו קודם להיעזר במישהו חיצוני כדי ללמוד לראות את עצמנו, ורק לאחר מכן הלימוד העצמי יהיה אפשרי, אבל גם אז כדי למנוע סטיות עלינו להמשיך להיעזר במדריך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: