עזר כנגדו

כיוון שעבודתי ״הרוחנית״ מתבצעת בחיים עצמם: בביתי, בעבודתי, בבדידות או בחברה,
במצבי רוגע או מצבי לחץ, בזמנים משמחים או מכעיסים,
וכל מאמצי מושקעים בזכירה עצמית או בנוכחות ברגע;

מוצא אני, שההזדהות עם ההתרחשויות, משכיחה ומונעת ממני כל אפשרות להיות נוכח.
לא רק שאינני נוכח ברגע, אני אף שוכח לנסות, ויותר מכך אינני זוכר כלל את האפשרות לנסות…

כיצד אם כך, אוכל להזכיר לעצמי לנסות?

אם אפרד, או אפריד מתוכי דבר מה, גורם מסוים, אשר אחוש או ארגיש רוב הזמן בחסרונו.
וכל עוד הוא חסר, אותה תחושה/הרגשה תתעורר ותצוף שוב ושוב, לתוך תודעתי ותציק…
הרי שנוצרה בתוכי תזכורת קבועה, שניתן להשתמש בה כבשעון מעורר.

אשתמש בתזכורות אלה, להיזכר ולנסות להיות נוכח…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: