מיומנו של ׳הלוחם המובס׳ (1)

אל לכם לחשוב שהשם ״מיומנו של הלוחם המובס״ מעיד על סוג של חוסר הערכה עצמית או תבוסתנות מצידי.

ההפך הוא הנכון, הרי אין ספור לוחמים מובסים חיים בשקר עצמי, ללא כל רצון או יכולת להבין, לראות ולקבל את תבוסתם.

עסוקים הם בטיפוח תמידי של השקר בתוכו הם חיים, ובטוחים בניצחונם המזהיר.

ואזכיר גם את כל מי שרק מחשיבים ומדמיינים את עצמם כלוחמים, וחולמים על קרבות וניצחונות…

ואני, מה אוכל לומר, אכן הובסתי!
אני מכיר בכך, ואין אני מנסה להסתיר או לטייח את תבוסתי.
אף לא אנסה להלל את עצמי, לאמץ ולשאול גינוני גבורה המתארים קרב עז בו רק בקושי הובסתי.
אומר פשוט שהובסתי… ולא בקרב אלא במלחמה.

לפעמים נהגתי כמוג לב, ולפעמים כגיבור, לפעמים התקפתי ולפעמים התגוננתי.
היו קרבות בהם קראתי ״אחרי״ וקיבלתי בברכה כל קושי, סבל או כאב.
והיו גם קרבות אחרים, בהם הסתתרתי בפינות אפלות, ובשקט ודממה התפללתי אל הבורא שיסיר כבר את הסבל ויעלים את הפחד והכאב…

כפי שאמר המשורר, הסבל והכאב הכריחו ׳אותי׳ להכיר את ׳עצמי׳.
ובמיוחד הכרתי וגיליתי את ׳חסרונותיי׳, את הגחמות שהתמקמו בכל פינה אפשרית במרחבי נפשי הלא נודעת.
בהתחלה הייתה זו הכרות מאוסה, סלדתי ממנה רבות, ככל שהעמיקה, כך גברה בי הבחילה והגועל, אך מה יכולתי לעשות, הרי כעת היה כבר מאוחר ובלתי אפשרי לעצור.

ימים חלפו, וכבר נעלמה הסלידה, ואת מקומה תפסה ההבנה ואתה לפעמים גם הכרת התודה והקבלה, וכך היה נדמה לרגע שהניצחון קרוב.

אהה, השאננות, נראית היא בשלבים כאלה כלל לא מזיקה…

מאת Mist2be
(ההמשך אולי יבוא)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: