בחירה

אנו בטוחים שיש לנו את האופציה לבחור, שאנו מסוגלים ע״י הסקת מסקנות ולמידה לבחור בעמדה כזו או אחרת. יותר מכך, אנו בטוחים, שאנו יוצרים לעצמנו ובעצמנו עקרונות ודעות, ולפיהן אנו קובעים מה מוסרי בעינינו ומה לא…
לאמיתו של דבר, אין לנו כל אפשרות לבחור. המסקנות, העמדות, העקרונות, הפעולות והדעות שלנו, הן כולן תוצר או תוצאה בלתי נמנעת אחת.

דמיינו לעצמכם שאדם פלוני בנקודה מסויימת בחייו, הוא אדם צהוב, המסקנות שלו, העמדות, העקרונות, הפעולות והדעות שלו צהובות.
אותו אדם צהוב, פוגש השפעות חיצוניות בצבע כחול. הצבע הכחול משפיע על האדם הצהוב, כלומר הצבעים מתערבבים ונוצר הצבע הירוק.
כעת האדם הצהוב הפך להיות ירוק, לא הייתה לו כל בחירה, הוא לא בחר להיות ירוק, אף על פי שהוא יספר לעצמו שזו הייתה בחירתו. לעומתו של דבר, עירבוב בין הצבע הצהוב ובין הצבע הכחול, תמיד ייצור את הצבע הירוק!

נכון, יש ירוקים שונים, וזה קשור בכמות של צהוב וכמות הכחול, ובדרך כלל הדברים לא כל כך פשוטים, ומתערבבים יותר משני צבעים ביחד, אך תמיד התוצאה בלתי נמנעת וידועה מראש.

תגובה אחת ל“בחירה”

  1. האניים קורים לנו. ושאנו אומרים קורים לנו אנו מתכוונים בכך לעובדה שאין אנו בוחרים אילו אניים יעלו ואין אנו בוחרים כיצד נרגיש ובאיזה מצב רוח נהיה. עניין קשור בטבורו לטבעו של הדמיון ואופיו האסוציאטיבי. דבר שאינו מושלך לתודעה שלנו אינו קיים עבורנו. איננו יכולים להחליט איזה אני יעלה כעת בתודעה כי אני לפני שהוא עולה בתודעה אינו קיים עבורנו. הוא קיים עבורנו רק כתוצר מוגמר המושלך לתודעה. לכן הבחירה אינה איזה אני לחשוב, על כך אין לנו כל בחירה אלא האם להזדהות עמו או לא. שגם כאן למען האמת אין לנו כל יכולת בחירה. האדם ישן ומשמעות השינה היא שלילה כפולה. האדם הישן אינו יודע שהוא ישן וזוהי משמעותה האמתית והעמוקה ביותר של השינה. לכן האדם אינו יכול להעיר את עצמו בכוחות עצמו כי למעשה הוא אינו נוכח. האדם אינו שוכח מודע, דבר זה אינו יתכן. השינה קורית לו כיוון שחוסר מודעות ושכחה אינם יכולות אלא בעצם חוסר יכולת וחוסר יכולת היא אינה דבר אמתית אלא חיסרון. זוהי הסיבה מדוע עזרה חיצונית ואמונה כל כך חשובות. הישן לא יכול להתעורר בעצמו אלא בעזרת שעונים מעוררים(תפילות, מצוות, זעזועים וכו'). וזוהי הסיבה מדוע התבוננות המלווה בקבלה היא הצעד הראשוני לקראת התעוררות מלאה ואמתית. על האדם להתבונן ולאמת עובדות אלו (וכל מי שניסה לזכור את עצמו כבר אימת לפחות את העובדה שאנו ישנים ושיש לנו אניים מרובים) ללא כל רצון לשנות שאינו אלא האישיות המזויפת. עליו להתבונן ולפתח את התודעה. להתבונן להניח לתודעה לעשות את פעולתה ללא כל רצון לשינוי. זה קשב מאוד, כמעט בלתי אפשרי ללא עזרה חיצונית. התבוננות, זה שם המשחק. ההתבוננות קיימת ברגע וככזו היא מחוץ לזמן ולמרחב ולכן מחוץ לאניים ולמצב המכניות של האדם. והבן היטב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: