איך ולמה יצא לאדם שם רע בקרב השדונים?

או במילים אחרות: דמיון ושיפוט.


שדון יער אחד, בהתרוצצו ביער, הבחין בחסר בית המנסה למצוא מסתור מפני הגשם והקור.

השדון שלבש דמות אדם, ניגש אליו והזמין אותו לביתו.

בעודם מהלכים בשבילי היער, הבחין השדון שחסר הבית נושף מידי פעם על ידיו.

"אכין לך סעודת מלכים, אם תגלה לי את פשר הנשיפות הללו" אמר השדון לחסר הבית.

"אני נושף על ידי, כיוון שאני מנסה לחמם אותן", ענה חסר הבית.

לאחר זמן מה, הגיעו השנים אל בית השדון, אשר עמד בהבטחתו טרח והכין סעודת מלכים.

חסר הבית שהיה שמח לקבל מחסה ומזון, החל לזלול בשמחה את המנות הרבות והטעימות.

"מה פשר הנשיפות, שאתה נושף כעת על כף המרק?" שעל שוב השדון.

"אני נושף על המרק כדי לקרר אותו מעת", ענה חסר הבית.


השדון המופתע, לא ידע להחליט, האם חסר הבית חושב אותו למטומטם, או שהוא בעצמו חסר בינה. הכיצד זה, שבפעם הראשונה נשף חסר הבית לחמם ובפעם השנייה לקרר.

מאותו היום החליט השדון שמוטב לו לחסוך בפגישותיו עם בני האדם, ולשדונים אחרים סיפר שבני האדם חסרי נימוס או חסרי בינה.


רוב הזמן בהתבוננותינו החוצה או פנימה, אנו רואים דברים הנראים כסתירות.

האומנם?

2תגובות ל‘איך ולמה יצא לאדם שם רע בקרב השדונים?’

  1. TTTTTTTTTTאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאבל הכול יחסי. יחסית לקור זה לחמם ויחסית למרק זה לקרר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: