אנרגיה

ציינתי כמה פעמים שהמרכז האינסטינקטיבי אחראי על האנרגיה – הדלק הדרוש למכונה לקיום יום יומי ויותר מכך.
מדובר בחלק מאוד ספציפי במרכז האינסטינקטיבי.
אותו חלק אוגר אנרגיה ומשתמש בה או מתחלק בה עם המרכזים האחרים לפי ראות עיניו.
כמובן שבמצבו הרגיל והלא מאוזן של האדם קיימת מלחמה מתמדת על אנרגיה זו בין המרכזים.
כאשר מנסה האדם לעבוד על עצמו, המאמצים ומצבי תודעה גבוהים יותר מצריכים חלק מאותה אנרגיה. כמובן שלא ניתן להגיע למצב תודעה גבוה יותר בעזרת אותה אנרגיה גסה, אך יש בידינו האפשרות לעדן אותה.
אותו חלק האחראי על האנרגיה כלל לא מבין ולא מסכים לתרום אנרגיה למטרות הקשורות להתעוררות. מבחינתו זה בזבוז של אנרגיה יקרה במיוחד.
כל ניסיון לגזול או לגנוב ממנו אנרגיה יגמר בכישלון. ישנו רק חלק אחד במרכז הרגשי היכול להתמודד עמו ולהצליח.
הבעיה שאותו חלק כלל לא מפותח, הוא חלש מאוד ובמצבו הנוכחי לא יכול להתמודד עם הדרקון השומר על עוצר הזהב שלו.

חציית ים סוף מסמלת בדיוק את הרעיון הזה.
המצרים מסמלים את אותו חלק אינסטינקטיבי, עצמתי שבידיו אף אפשרויות וכוחות מיסטיים. ושיטות רבות המתיימרות להיות רוחניות, עסוקות רק בחיזוקו של החלק הזה.
הים/המים מסמל את המרכז הרגשי הבלעה את המרכז האינסטינקטיבי, ועם ישראל מייצג את האנרגיה שהולכת לעבור טרנספורמציה ולהתעדן.

אתם מוזמנים להגיב על הודעה זו בפורום, לחצו כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: