התבוננות

טיילתי בחברת קבוצה גדולה של אנשים, הכרתי את כולם ולכולנו היינו תלמידים.
בשלב מסוים, מצאתי את עצמי מנהל שיחה עם אחת התלמידות.
דיברתי על כך שהמרכז התנועתי שלי נהנה לצאת מהמשרד וסוף סוף לעשות קצת פעילות תנועתית.
התקדמנו אל המקום בו הוחלט לעצור למנוחה. התלמידה הסכימה איתי ועם דברי, וכשעמדנו למצוא לעצמנו מקום מוצל לנוח, היא שאלה אותי: "אם אתה כה נהנה מההליכה הזו בטבע, למה שלא תמשיך בעצמך קדימה?"
"למה לא באמת?" שאלתי, הודיתי לה על הרעיון והתחלתי להתקדם לבדי קדימה.
בערך לאחר 200 מטר התחלתי לאבד את ההנאה שבהליכה ובטבע שסביבי, התחלתי לחוש במרכז האינסטינקטיבי שלי שהחל להתלונן על כך שהוא עייף מזיע וצמא, והמרכז התנועתי אף השתעמם מההליכה.
באותו רגע הבנתי ששיקרתי לעצמי, או שפשוט דמיינתי; מי שנהנה מכל הטיול היה המרכז הרגשי, וכעת כשנותרתי לבד ללא בני אדם סביבי, המרכז הרגשי נעלם ואיתו האנרגיה המיוחדת שלו וההנאה שלי בטיול.
חזרתי על עקבותיי, חזרה למקום בו חברי העבירו את זמנם במנוחה, והמרכז הרגשי הופיע שוב.

2תגובות ל‘התבוננות’

  1. שלום רפאל, שמחתי לראות אותך כאן! תודה על התגובה :)))).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

%d בלוגרים אהבו את זה: