שינה

אנו לא רואים על עצמנו דבר ואף חצי דבר.
איך ניתן לראות משהוא כאשר אנו כל הזמן עסוקים להסתיר מעצמינו.
הדבר חמור עד כדי כך שאנו אפילו לא רואים, שומעים או חשים את המציאות הפשוטה שמולנו.
מדובר כאן במין שינה היפנוטית, ישנו מין מסך עבה שמפריד בינינו לבין המציאות.
אותו מסך הוא ההזדהות שלנו, ההזדהות עם התמונה הדמיונית שלנו, אשר נוצרת בצורה שיטתית מגיל צעיר מאוד ומתייצבת ומתגבשת פחות או יותר בגיל ההתבגרות.
אותה תמונה דמיונית בלתי חדירה, המציאות או האמת לא יכולה לחדור אותה.
אדם לא יכול לראות על עצמו את הדברים הפשוטים ביותר: הוא לא רואה את ההרגלים הברורים ביותר, אם נראה לו סרט בו הוא מצולם הדבר יזעזע אותו, אם הוא ישמע את קולו מהקלטה, הוא לא יזהה את עצמו.
שלא נדבר על כך שאין האדם רואה את התפקודים שלו, הוא לא רואה אותם ולא יודע כלל על קיומם, כשמגיע רגע נדיר בו הוא רואה תפקוד כזה או אחר הוא מחשיב אותו לדבר מה שונה ודמיוני. כך הוא בונה ומרחיב יותר את התמונה הדמיונית שלו על עצמו.
אם נומר לאדם שהוא מתנהג בצורה מסוימת ואמירה זו לא תתאים לתמונה הדמיונית שיש לו על עצמו, הרי שהוא לא יקבל את דברינו, הוא יתחיל להצטדק, להסביר הסברים שונים, ויתחיל לשכנעה את עצמו ואותנו שאנו טועים.
שינה היא שינה, בדיוק כמו השינה בלילה, כאשר אנו לא מודעים כלל למה שקורה סביבנו…
ההבדל בין מצב זה שנקרא בדרך הרביעית מצב תודעה 1, לבין המצב השני בו אנו "ערים" מתבטא רק בחופש התנועה שלנו, ובחשיפה לכמות רשמים גדולה יותר…
בתוך שינה זו מבלה האדם את כל זמנו, הוא יוצר לעצמו הסברים הנולדים מניתוחים דמיוניים של המציאות המדומה שבתוכה הוא מתקיים.
כך הוא יוצר ומגדיל את התמונה הדמיונית עוד ועוד. כל נושא יכול להיות חלקה של אותה תמונה דמיונית, מהרוחניות ועד לחיי החברה, לכל דבר ישנו הסבר דמיוני שאתו האדם מזוהה לגמרי, וכל עוד לא תפסק ההזדהות, לא יצליח האדם לראות את האמת….

ראיית התפקודים כמו שהם, הוא שלב מאוחר בהרבה, בו מסוגל האדם לראות את עצמו כפי שהוא, רק כך יכול הוא ללמוד מי הוא באמת, ולראות עד כמה שונה הוא מהתמונה הדמיונית שהייתה לו על עצמו. הוא עדיין לא יכול לראות תמיד את האמת, אך מידי פעם הוא מצליח וכך הוא אוסף התבוננות אחר התבוננות.
העבודה האמתית של האדם יכולה להתחיל רק לאחר שהוא באמת למד את עצמו, כשהוא ראה את עצמו כפי שהוא – ישן, מזוהה, שקרן, ועוד….
רק בשלב זה מבין האדם שהוא ישן, שהוא לא מודע, ושהוא רק מכונה…
כל עוד דמיין האדם את עצמו כשונה, ער, מודע, יפה, מכוער, אוהב או סולד מדבר זה או אחר, לא הייתה לו כל הזדמנות לעבוד על עצמו באמת, הדבר היחיד שהוא יכל היה לשנות הוא רק את התמונה הדמיונית שלו…
כעת כאשר הוא מכיר את עצמו באמת, יכול הוא להתחיל בשינוי האמתי.
וזהוא רק הסבר קצר וחלקי……..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: