פרק 3 – ניצוצות

גם כיוון שרכשתי כבוד לאנשים מבוגרים ממני, וגם כיוון שמסיבה זו או אחרת העדפתי לא להרים את ידי ראשון על אף בריאה, העדפתי לתת למר שטיין להכתיב את עוצמת ההתמודדות בינינו.
המהלומה הראשונה שלו נחתה הישר על מפתח הלב שלי, לא ניסיתי לבלום, רציתי לבחון ולהתאים את הקצב ואת העוצמה לעוצמה בה הוא יתקוף. ללא כל ספק, מר שטיין לא בא לשחק משחקים.
ספגתי את האגרוף, וללא כל סימן לכאב העז שחשתי החזרתי לו באותה העוצמה, שני "אוי צוקי"* מהירים חדרו את ההגנה שלו ופגעו במפתח הלב והבטן שלו, ראיתי הפתעה בעיניו ומיד הנחתתי עליו שני "לואוקיקים"** אדירים, התחלתי את השלישי בצורה בולטת, הוא ניסה להתחמק ובאותו הרגע שיניתי את הבעיטה ל"מוואשי"***, רגלי הימנית שינתה את התנועה ובהטעיה עלתה במהירות ובעוצמה מעלה והעיפה את פניו לצד שמאל. קיפצתי אחורה והפסקתי את ההתקפה שלי, הוא עמד המום מנגב את דמו שזרם משפתיו עם ידו…"איפה למדת את החרא המזרחי הזה?" הוא שאל, אני רק חייכתי, התקרבתי במהירות וניסיתי להכות בצידו, אך הוא זז כמו "שד" לצד המת שלי והלם בידו ישירות בראשי. כעת אני הייתי מופתע, הייתי זקוק לזמן להתאושש, התרחקתי ממנו… "זה לא חוקי" צעקתי, שמעתי רק צחקוק מהכיוון שלו. "לא הספקנו לדון על מה חוקי ומה לא" הוא הוסיף, "אז בוא נהיה יצירתיים", זינקתי קדימה כדי לאחוז בו, אך הוא שוב חמק, הפעם לצד שמאל, "בום" חשתי עוד מכה על פני, שוב צחקוק.
הרמתי את ידי מעלה לגובה עיני, והחלטתי להיות פזיז פחות, שטיין התקרב אלי כדי להלום בי בידו השמאלית, באותו רגע זזתי ימינה ובלמתי את ידו בידי השמאלית, ידי הימנית הלמה בחוזקה בצד פניו, מיד אחרי כן דייקתי והכנסתי את ברכי השמאלית לבטנו, בדרך כלל ברך זו מכוונת מטה יותר, אך הפעם הקפדתי להימנע מכך, כעת חשתי שאין יותר מידי התנגדות מצידו של מר שטיין, הטלתי אותו בהטלה פשוטה של "או סוטו גארי"**** אל הקרקע.
הסתובבתי והתחלתי להתרחק ממר שטיין שהתאמץ לקום על רגליו, מתנשף ומשתנק. לפתע חשתי בידיו האוחזות בי, ההתנשפויות פסקו ואני ניסיתי להתנגד, אך הדרך למעלה הייתה מהירה והדרך למטה הייתה מהירה אף יותר.
אני חושב שנחתתי על הראש, את זה הבנתי כאשר פקחתי את עיני וחשתי בכאב חד בצידו השמאלי, הייתי רטוב כולי ומכך הסקתי שאיבדתי את הכרתי ושטיין רוקן עלי איזה דלי מים. הוא עמד מעלי והושיט את ידו, תפסתי אותה והוא משך אותי על רגלי…"יופי של חימום" הוא אמר, "כעת בוא נשב ונדבר"…
לאחר שדאגתי לבדוק במראה את פצעי החדשים ואחרי ששחררתי את צ'אק ונתתי לו את ארוחת הבוקר שלו, התיישבתי מול מר שטיין שכבר לגם מהקפה שלו.
"לא היית יכול להימנע מהספורט האהוב עליך?" שאלתי אותו, "זה לא היה ספורט" הוא ענה, "אתה הרי עדיין על רגליך וכל איבריך מתפקדים! זה היה השיעור שלך".
"אתה מורה גרוע" גיחכתי, "כמעת הרגת את התלמיד, ואם בכך לא הצלחת הרי שגם לא הצלחת ללמד אותי מאומה." "אחרי כל שיעור" הוא אמר, "מגיע ההסבר."
"אתה צריך להיות יצירתי וערמומי, להשתנות בזמן התהליך עצמו, להתבונן וללמוד את היריב, להסתגל ולהיעזר בו בזמן אמת. למד להתחמק ולעמוד מהצד כאשר היריב שלך חשוף לגמרי מולך, ואם לא הצלחת לחמוק עשה את עצמך מובס ותקוף כשלא מצפים זאת ממך." "על איזה יריב לכל הרוחות אתה מדבר?" "כרגע היריב שלך הוא אתה בעצמך" הוא ענה, "אתה מבין, ככל שתכה בעצמך חזק יותר כך יכאב לך יותר, אתה צריך לעבוד כאן בצורה שונה, חכמה, יצירתית וערמומית. אתה בטח מכיר את העיקרון, כאשר דוחפים אותך תמשוך, כאשר מושכים אותך תדחוף", הנהנתי, "אז זה די דומה". "מה שאני מנסה ללמד אותך הוא התבוננות, אך כדי להתבונן ולראות משהו, עליך ללמוד לחמוק הצידה מבלי שאף אחד מבחין בכך, וכאשר מבחינים בכך עליך לחמוק שוב."
כמובן שכל דבריו של מר שטיין, נשמעו לי מאוד מבלבלים וכלל לא הצלחתי לרדת לשורש דבריו, הרגשתי אפילו מושפל מדבריו החדשים, שנשמעו לי כמצוצים מאיזה סרט זול.
כאשר ניסיתי לחקור יותר ולקבל הסברים, הוא התעקש שעם הזמן הכל יתחוור לי. הבנתי שאני לא אצליח לקבל הסברים נוספים וניסיתי לגשת לכל העניין בצורה שונה, הראיתי לו את המחברת שלי, פתחתי אותה בדיוק במקום בו רשמתי את המילים שלא פסקו להדהד בראשי.
הוא קרא בעיון את המילים, הביט בי לרגע ופסק, "אלה שטויות, תפסיק לעסוק בזיכרונות שלך, הדבר לא יוביל אותך לשום מקום טוב."
"היום אתה כולך מסתורין, אתמול לא הפסקת לדבר והיום לא ניתן להוציא מפיך מילה" התלוננתי בפניו, הוא חייך, "כל מילה שיצא מפי היום שווה את כל השיחה שניהלנו אתמול, אתה פשוט עדיין נמשך אל התפל ולא מסוגל להבחין בעיקר, אך זה ישתנה".
כבר באותו בוקר, מר' שטיין נפרד ממני לשלום, הוא עוד הספיק להבהיר לי שאני אמור לצפות לביקורים שלו בשבועות הקרובים ושעד אז עלי לנסות וליישם את מה שהסביר לי, ואז הוא הסתלק.
ככל שניסיתי לשחזר את דבריו ולהבינם, כך הדבר רק בלבל אותי יותר ויותר, לבסוף הפסקתי לנסות.
מר' שטיין אכן ביקר אותי שוב לאחר שבועיים, ההתרשמות שלו לגבי ההתקדמות שלי הייתה שלילית למדי. "אתה זקוק לעזרה", הוא קבע, "אני אסדר כבר משהו".
"הבעיה מאוד פשוטה", הוא הסביר, "אך דרושה כאן עבודה רצינית ומאומצת, רוצה אני לומר, שגם אם הבעיה היא פשוטה, הרי שהפתרון כלל לא פשוט."
"על מה אתה מדבר?" שאלתי אותו, "איזו בעיה?", הוא צחק, "החששות הכבדים ביותר לגביך, נתגלו כחששות נכונים, אתה פשוט לא מסוגל לעשות!"
"יופי" אמרתי בהתרסה, "אולי תמצא לעצמך מישהו אחר שיזמין אותך לקפה, ולמד אותו, אני כפי שאמרת לא יכול לעשות". האמת שכבר ראיתי את עצמי בידמיוני מבטל את כל ההסכם שלי עם שטיין, כל הדיבורים שלו התחילו להישמע לי יותר ויותר כבדיחה, והמקום שבעבר שמח להקשיב לו נעלם כלא היה. אפילו הזיכרונות שהטרידו אותי כל כך, שנים כה רבות, שבהם מר' שטיין כיכב בצורה מאוד ברורה, הפסיקו להטריד אותי, והתחושה שאם לא אבין ואקבל עליהם תשובות, "אתפוצץ" נעלמה גם.
אך מר שטיין כלל לא התייחס לדברי, הוא מיהר לצאת באותו ערב, והבטיח לי שהעזרה בדרך.

העזרה הופיע על מיפתן ביתי לאחר כשבוע, בדמות אליס…

______________________________________
* אוי צוקי (יפנית) – מכת אגרף
** לואוקיק (אנגלית) – בעיטה נמוכה לאזור רגליו של היריב
*** מוואשי (יפנית) – בעיטה צידית לפניו של היריב
**** או סוטו גארי (יפנית) – תרגיל הטלה בדג'ודו

לפרקים נוספים

 

 מאת Mist2be

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

%d בלוגרים אהבו את זה: