רגע של כנות והתחלה חדשה

עברו כבר חודשים רבים מאז שהכנות החדה והאכזרית הצליחה ספק להתגנב, ספק לפרוץ אל תוך ההכרה המתנדנדת. היא התקבלה ללא ספקות, ללא הכחשות, חד וחלק. הטילה את עצמה אל צידה הבהיר של הכרתי, אולי אף יצרה את הבהירות בעצמה, תוך כדי הפריצה. הציבה עובדות, בעודה משתמשת בתמונות, והותירה את כל מנגנוני ההגנה ללא כל תגובה, מאובנים, קפואים על מקומם, לא שמישים כלל. נאלצתי לספוג את המכה הכואבת והמבורכת. נאלצי להסכים עמה ולהודות שמדשדש אני על מקומי כבר שנים אין ספור.

כה צר וצפוף אותו מקום, עד שבאותו רגע לא ניתן היה להבין,
כיצד שנים כה רבות הצלחתי להשלות את עצמי בכך שצועד אני צעדי ענק במרחבים פתוחים,
בעודי סובב שוב ושוב סביב צירי.

הביאה היא עמה מפה, או שמה חשפה מפה גנוזה משלי,
אשר מיקדה את מקומי והמליצה על כיוון ויעד מעודפים.
נעזרתי באותה מפה בלתי נשכחת רק בביקורה הבא של הכנות.

היה זה מנגנון הגנה, אשר התאושש ניער את הקיפאון מעליו ומיהר להפעיל את גלגלי השיניים.
המכונה המשוכללת, הערמומית והמשומנת היטב פעלה את פעולתה והנחיתה את המכה.
כך מצאתי את עצמי ממשיך לצעוד על מקומי באותו מקום צר עוד שנה שלמה.

המפה הורתה על פעולה, עשיה וויתור על גחמות אהובות שהתמקמו בכל פינה אפשרית במרחבי נפשי הלא נודעת.
ואף על פי שראיתי והכרתי בצורה צלולה את עצמי על אותה מפה ולא יכולתי שלא להסכים עמה, הוויתור היה קשה מידי, העשייה הייתה בלתי אפשרית והשינוי היה מפחיד.

הנוחות הנוצרת, גדלה ומתגבשת בתוך הצורה, חוסר היכולת לעשות והפחד משינויים,
שימשו כדלק משובח עבור המכונה.
היא חרקה בהתחלה, בעודה מנסה להתגבר על האויב החדש, ואז שינתה לפתע את הכיוון ופתחה בגישה חדשה.

הסכמה גורפת!
״אכן יש צורך לפעול לפי המלצות המפה, אבל… האם אין זו פזיזות לשמה?
כעת כאשר התמונה התבהרה, עדיף לנסות שוב בכוחות עצמי!״

כאשר המילה ״עצמי״ עברה ונמוגה לתוך החלל, ההזדהות עם אותו מנגנון הגנה, עם אותה מכונה היה מושלם.
פעולתה הצליחה, היא גברה על הסכנה והותירה מאחוריה רק חורבן.
ההעלמות הייתה מהירה ומוחלטת, שניות בודדות לפני החשיכה והכהות, הצלחתי להבחין בעוד מכונות המתחילות לפעול, עוד גלגלי שיניים מרעישים, הטווים עוד קורים של שינה, חשכה ובורות.

עוד שנה, באותו מקום צר צפוף וחשוך, מלא בחלומות… אך הפעם היה משהו שונה, משהו חדש.
דבר מה נותר מאותה כנות, והוא לא פסק להופיע שוב ושוב, עקשן, מטריד וגדל.
מנגנוני ההגנה הצליחו פעם אחרי פעם להשתיקו ולשמור אותו בתחום מוגבל, אך הוא מצידו לא חדל להופיע. בכל פעם שהיה צץ, היה מזכיר את המקום הצר והצפוף בו שהיתי, מזכיר את המפה ודוחף בכל כוחו אל פתח היציאה, פתח הגאולה.

הכנות פרצה את תחומי ההגנה שוב אחרי שנה, או שמה היה זה אותו חלקיק מהכנות המקורית שהצליח לגדול ולהתגבר על כל המנגנונים? התוצאה הייתה זהה, שוב הבטתי וראיתי את עצמי במערומי, שוב נפלו המסכות והחלומות ונוכחתי שוב שלא זזתי ממקומי אף לא צעד אחד. הפעם הזעזוע היה אף קשה מקודמו, ידעתי שהפעם חייב להתרחש שינוי וויתור.

מנגנוני ההגנה הרבים הבינו אף הם, שהפעם אין בידיהם את הכוח לעצור בעדי, הם קיבלו בהכנעה את תבוסתם, אך בסתר החלו לרקום תכנית חדשה, הם ימליצו על שינוי ועל וויתור, רק ימליצו, כך לא יעוררו חשד, אך בעתיד בצעדים הראשונים לשינוי הם יטילו את המכה הנוראה מכל.

כך, כשאני מבין ומקבל את העובדה שאני חלש מידי ובור מידי, החל החיפוש אחר עזרה…

מאת Mist2be

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

W.S.Tarot

The journey into an unknown existence

W.S Tarot

- The Essence of Human Development

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

%d בלוגרים אהבו את זה: